איך מקבלים צו למניעת הטרדה מאיימת?

חוק מניעת הטרדה מאיימת, שנחקק בשנת 2001, מאפשר לכל אדם לבקש מבית המשפט הגנה מפני פגיעה בפרטיותו, שלוות חייו, חירותו או גופו. האמצעי המשפטי הוא צו למניעת הטרדה מאיימת ובכתבה זו תמצאו הסברים מפורטים לגבי אופן הגשת הבקשה ומאפייני הצו החשוב.

כיצד מוגדרת הטרדה מאיימת?

החוק מגדיר "הטרדה מאיימת" כאיומים על אדם, פגיעה ברכוש, הגבלת חופש התנועה בכל דרך שהיא, בילוש אחרי אדם וגם יצירת קשר עשויה להיחשב כהטרדה מאיימת. בנוסף לחוק עצמו, ישנן גם פסיקות שמרחיבות את הפרשנות. למשל, גם פרסום חוזר ונשנה יכול בתנאים מסוימים לגרום לבית המשפט להוציא את הצו.

כיצד מוגשת הבקשה לקבלת הצו?

הבקשה למתן צו למניעת הטרדה מוגשת לבית משפט השלום, או לבית משפט לענייני משפחה אם המטריד הינו קרוב משפחה בהתאם להגדרת החוק. אם כבר התרחשו מקרים של הטרדה, יש לפרט אותם ולצרף מסמכים רלוונטיים התומכים בטענות. גם אם לא הייתה הטרדה, אבל קיים חשש סביר לפגיעה בעתיד הקרוב, בית המשפט ינפיק את הצו. מומלץ להתייעץ עם עורך דין פלילי מנוסה, כמו לפני הגשת בקשות אחרות, למשל שינוי עילת סגירת תיק.

כיצד מתנהל התהליך בבית המשפט?

בשלב ראשון, בית המשפט מוסמך לדון בבקשה גם ללא נוכחות הגורם שנגדו מוצא הצו. במקרה כזה יינתן צו זמני לשבוע, ובתוך פרק זמן זה יתקיים דיון שבו הצד השני יוכל להציג את עמדתו. צו קבוע למניעת הטרדה מאיימת ניתן לתקופה של עד חצי שנה, ולאחר מכן ניתן להאריך אותו בשנה נוספת.

הצו עשוי לכלול סוגים שונים של מגבלות על הגורם המאיים: איסור יצירת קשר (בעל-פה, בטלפון, ברשתות חברתיות), איסור לשאת נשק (כולל נשק המשמש לעבודה במשטרה או בגוף ביטחוני אחר), איסור להימצא בקרבת הגורם המאוים (לרבות במקום העבודה/לימודים), ועוד.

על-מנת למקסם את הסיכוי לקבלת צו למניעת הטרדה מאיימת כדאי להיעזר בידע של עורך דין פלילי מנוסה. עו"ד רונן בנדל מספק שירות זה, כמו גם שירותים אחרים ובהם שחרור ממעצר, ייצוג נפגעי עבירה ועוד, מתוך מחויבות אמיתית לכל מי שפונה אליו לעזרה, ועל בסיס בקיאות שהצטברה במהלך למעלה מ-25 שנות עבודה בתחום.